וידוי אישי

במהלך השנים פיתחתי מערכת יחסים עם שולחן הצורפות שלי ונדמה שיש בניינו הסכם, שכשאני מתיישבת לידו, אני מביעה את הסכמתי להתמסר.

כל התמסרות שכזו מלווה בהעלמות לתוך תחושה של קסם ואף פעם לא ברור כמה זמן עובר מרגע ההתחלה עד לרגע שבו אני מניחה את התכשיט, לעיתים בכדי לתת לו “זמן מנוחה”, או אם סיימתי.

לאחר זמן, חוזרת לפגוש בו מחדש, מלאת סקרנות, מרגישה שזהו רגע מבחן אותנטי, לחיבור שלי עם היצירה…

הסטודיו מרחב היצירה שלי

הסטודיו, זהו המקום שמאפשר לי חופש תנועה חקירה ודיאלוג עם החומר, כל פעם מחדש נוצר במישור המנטלי והפרקטי משחק מלא בהתרחשויות וניגודים, כמו חיפוש וגילוי ,הידוק ושחרור, קימור וקיעור ועוד..

הדיאלוג המתפתח בתהליך, מתגבש לכדי תכשיט, במראה ראשוני וגולמי ולרוב צעדי העשייה עדיין ניכרים עליו. זהו הרגע, שבו אני שולחת את התכשיט בידיעה שסיום התגבשותו תתרחש על מי שבחרה לענוד אותו.

אני נרגשת כל פעם מחדש לפגוש את התכשיט בסיום התגבשותו, ענוד ומקשט.

מודה ומחייכת!

הפוסט דיאלוג עם החומר – תכשיט! הופיע לראשונה ב-Hila Alon Studio.

Repousse and Chasing –

זפת, מתכת, אש, ריקועים, דיוק ושחרור.

אוקטובר 2019, מטיילת בצפון הודו, נכנסת לבי”ס לאומנות טיבטית ומוצאת עצמי נעלמת ומשתדלת לא להאלם בתוך מחלקה שלמה שכולה ריפוסה. (Repousse)

סטודנטים טיבטים שוקדים על מודל אחד, ימים רבים ולפעמים גם שבועות, בזמן שביקום מקביל הכל הפך ממוחשב, מיידי ומדויק.

יושבת על בירכיי מול אחד שכזה, בוהה בעבודתו וחולמת שהזמן יעצר, בכדי שלא אצטרך לסיים את השייח.

13 שנים אחורה, יושבת על בול עץ, מול המאסטר שלי, זיוה וביחד רודפות (Chasing) ברקיעות מהוססות, מעודנות ובריכוז מקסימלי אחרי קו אחד שמקבל לאיטו עומק, אופי, יופי ועניין.

ביני ובין השיטה נוצרה אהבה ממבט ראשון, כל פעם מחדש שוטפת את גופי איתה בהתרגשות וחיבור.

ריפוסה, טכניקה עתיקה המוכרת בתרבויות רבות בעולם. (פסל החרות בארה”ב, מסכת המומיה של תּוּת עַנְחְ’ אָמוֹן במצרים העתיקה, לוחות שריון ביוון העתיקה ועוד..)

מעניקה לתכשיט אוריינטציה קדומה, מראה גושני ואותנטי.

נורבלינקה, התכנון לחזור אלייך ולהרוות את צמאוני ימים שלמים.

בתמונה: “שיח ריפוסה”, ישראלי טיבטי, בנורבלינקה.

הפוסט Repousse and Chasing: זפת, מתכת, אש, ריקועים, דיוק ושחרור. הופיע לראשונה ב-Hila Alon Studio.